​

שנות הילדות הן משמעותיות ביותר להתפתחות האדם, בתקופה זו מתעצבים מנגנוני ההגנה והחוסן עימם יוכל האדם המבוגר להתמודד עם העולם. ילד הגדל בתנאים טובים, יתפתח לרוב בצורה תקינה וידע להתמודד עם האתגרים שהחיים מזמנים לו.  אך לעיתים ישנם גורמים המקשים על התפתחות תקינה זו ואז חשוב שהמבוגרים בסביבתו של הילד, יהיו ערים להתנהגות המעידה כי הוא במצוקה וכי אולי יש צורך במתן טיפול נוסף, רגשי, מוטורי, קוגניטיבי או התפתחותי.
 

למה כדאי לשים לב: 

•התנהגות המבטאת מצוקה רגשית: באם ידוע לנו כי הילד עבר אירוע קשה וטראומתי ונראה שהוא מתקשה להתגבר עליו בעצמו או שהילד מאופיין בהתנהגויות כגון : בכי, התנהגות דיכאונית, הסתגרות והתבודדות, בעיות באכילה סדירה, ירידה בפעלתנות, הערות אובדניות, קושי רב להתמודד עם תסכולים, המנעות מתחומי עניין, סירוב להשתתף בפעילות וחוויות משפחתיות וכיתתיות. כמו כן, רגרסיה- חזרה להתנהגויות שמאפיינות גילאים מוקדמים יותר (כגון הרטבה, הצמדות להורה, דיבור תינוקי וכד´), אלימות, קושי הולך ועולה בקבלת סמכות, התקפי זעם וכד´.


•קשיים בהתנהגות החברתית: קושי בקשרים  עם ילדים בני גילו או עם אנשים בכלל, קושי בהבנה של סיטואציות חברתיות. לעיתים נראה תקשורת לא מותאמת לגיל או חוסר סבלנות, חוסר אמפתיה ועוד. בהקשר זה, חשוב במיוחד לשים לב באם הילד סובל מהתעללות חברתית וממצבי דחייה חברתית כגון: חרם, שיימינג ברשתות החברתיות, הדרתו מאירועים חברתיים ומקבוצות ווטס אפ וכד´.  מצבים אלו גורמים לילד מצוקה רבה וחשוב לתת לילד סיוע מערכתי במהירות האפשרית. 


•הילד שונה מבני גילו באופן ניכר:  נראה כי הילד שונה מאוד באופן תפקודו מילדים אחרים או שהמערכות השונות (כמו אנשי חינוך או רופא הילדים) מעידים על כך כי תפקוד הילד שונה מהמקובל בגילו. 

•התנהגות מינית לא מותאמת: כאשר הילד/ה מתעסקים במיניות באופן שאינו תואם את גילם, העיסוק מיניות תופס מקום נרחב יותר בחיי הילד מהמצופה בגילו,  או שהתכנים המיניים אותם הילדים מעלים אינם תואמים את מצבם ההתפתחותי, כגון: אוננות מוגזמת, צפייה מרובה בפורנו, אמירות מיניות, רצון רב וניכר להציץ או לגעת באיברים הפרטיים של אחרים. ניתן למצוא עדות לתכנים מיניים המעסיקים את הילדים, גם בציור ובמשחק. התנהגות מינית בלתי מותאמת לא נוטה לעבור מעצמה והיא מעידה  פעמים רבות, על חשיפה לא מותאמת של הילד לתכנים מיניים שלא מתאימים לבשלותו הרגשית של הילד ואף על פגיעה מינית שהילד עבר או עדיין עובר. בהקשר זה, חשוב במיוחד להיות קשוב לילד ולהסתייע בגורמים טיפוליים מתאימים, באם הילד מספר על מעשים מיניים בלתי מותאמים שנעשו  בו או שהיה שותף להם.